החלטה בתיק בש"א 19551/06

רקע וטענות הצדדים

1. לפני בקשה למתן הוראות שהוגשה מטעם 51 מעובדי החברות מנעולי-ירדני בע"מ (בפירוק זמני) וירדני מנעולי-ביטחון (2003) בע"מ (בפירוק זמני) (להלן: "העובדים" ו - "החברות", בהתאמה). במסגרת הבקשה עותרים העובדים להורות למשיב, אשר מונה למנהל מיוחד ומפרק זמני במסגרת הליכי הפירוק (להלן: "המנהל"), לקבל את תביעתם לתשלום סכום של 666,419 ש"ח מקופת הפירוק, וכן להורות על העברת הדיון בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.

בפתח הדברים, יוער כי די בעיון קל בתיק הפירוק כדי ללמוד על המחלוקות החריפות שנתגלעו בין הצדדים, אשר באו לידי ביטוי בשלל בקשות מצד העובדים: החל מבקשה לכינוס אסיפות נושים דחופה, בה עתרו גם למינוי מפרק אחר ולצירוף העובדים כמשיבים לכל בקשה שתוגש על-ידי המנהל (בש"א 26410/05); דרך בקשה לקציבת-מועד לבדיקת תביעות החוב, בטרם חלף המועד האחרון לבדיקתן על-פי דין (בש"א 8665/06) ובקשה בדבר העברת המנהל מתפקידו (בש"א 8922/06); וכלה בבקשה לפסלות שופט (בש"א 1044/77). בקשות אלה נדחו על-ידי כבוד השופטת ורדה אלשיך, ובגין חלקן אף הוטלו על העובדים הוצאות. כמו-כן, בקשה לגילוי מסמכים, שהוגשה יחד עם הבקשה הנוכחית, כבר באה על פתרונה.

2. התביעה נושא הבקשה שבכאן כוללת שלושה ראשים. האחד, שכר עבור שני ימי העבודה, מיום 7/9/05 (הוא יום מתן צו הפירוק) ועד ליום 9/9/05, בסך כולל של 18,116 ש"ח. השני, שכר-עבודה בסך כולל של 461,966 ש"ח עבור תקופה בת 51 ימים, החל מיום 16/9/05 ועד ליום 6/11/05, בו נעתר המנהל המיוחד לבקשת העובדים והוציא להם מכתבי-פיטורין. העובדים טוענים, כי יש לראות בסכום זה הוצאות פירוק, בשל העובדה כי המנהל העסיקם מבלי לפטרם. השלישי, דמי הודעה מוקדמת בסך 157,459 ש"ח, אשר לטענת העובדים הינם בעדיפות לפי דיני הקדימה.

3.       בנוסף לכך, טוענים העובדים, כי בירור התביעה מחייב הצגת חוות-דעת, שמיעת עדויות מפי העובדים והתמחות בדיני עבודה, ועל-כן, יש להעביר את הדיון לבית הדין לעבודה. 

4. לטענת המנהל, קיבלו העובדים את כל המגיע להם הן בתקופת העסקתם על ידו והן  בתשלום דין קדימה, כמפורט להלן. לגבי השכר הנתבע בגין שני ימי העבודה מיום מתן צו הפירוק, טוען המנהל כי בעבור היום הראשון, ה- 7/9/05, קיבלו העובדים את שכרם במסגרת תביעות החוב שאושרו (המנהל מפנה בהקשר זה לתביעת החוב המאושרת בעניינו של המצהיר מטעם העובדים, מר קוראז', המצורפת כנספח א' לתגובה). אשר ליום השני, ה- 8/9/05, טוען המנהל, כי במועד זה ביקר במפעל ומצא כי מרבית העובדים לא הגיעו לעבודה בשל חוסר המעש במפעל, בהיעדר חומר גלם לייצור. המנהל שלח 25 עובדים לחופשה ללא תשלום עד אשר יתבהר מצב החברה, ואילו ליתר העובדים שנשארו לעבוד במפעל הודיע, כי עבודתם תתחדש ביום 11/9/05. ביום 15/9/05 הודיע המנהל ל- 11 עובדים נוספים כי החל מיום 16/9/05 יצאו לחופשה ללא תשלום. המנהל טוען, כי בניגוד לאמור בתצהירו של מר קוראז' התומך בבקשה, כמעט מחצית מן העובדים המיוצגים על-ידי עו"ד גלר סיימו את עבודתם בחברות בסוף חודש יולי 2005, וחלקם הגדול סיים את עבודתו ביום 7/9/05. כלומר, בפועל, רק חלק קטן מן העובדים עבד תחת המנהל בתקופה הרלוונטית.
5. אשר לשכר הנתבע בגין התקופה השנייה, מיום 16/9/05 ועד ליום 6/11/05, טוען המנהל, כי העיכוב בהוצאת מכתבי הפיטורין נבע מכך שרק ביום 30/10/05 ניתנה החלטת בית המשפט בבקשה למתן הוראות, שהגיש המנהל ביום 19/9/2005, המאשרת את הפיטורין (ראו נספחים ב' ו- ד' לתגובה). המנהל מצרף לתגובתו אישור משלוח הבקשה בפקס ביום הגשתה למשרדו של בא-כח העובדים, עו"ד גלר (נספח ג' לתגובה). כן מציין המנהל, כי משניתן אישור בית המשפט, הרי שהודעת הפיטורין חלה למפרע החל מיום 16/9/2006, בו הודיע המנהל על יציאתם של יתרת העובדים לחופשה ללא תשלום, וכך נשמרה זכותם של העובדים לקבלת דמי-אבטלה. העסקתם של אחרוני העובדים הסתיימה, איפוא, ביום 16/9/2005, ועד למועד זה, טוען המנהל, קיבלו את מלוא שכרם. המנהל מוסיף וטוען, כי העובדים אינם זכאים לשכר כלשהו בגין תקופת ההמתנה עד שהתקבל אישור בית-משפט שלפירוק לפיטוריהם, ולטענתו, עצם מינויו כמפרק זמני מהווה הודעת-פיטורין, שכן לא ייתכן שעובדים שאינם מבצעים עבודה עבור החברה יזכו בשכר על חשבונם של הנושים האחרים.

6. לעניין דמי ההודעה המוקדמת, טוען המנהל, כי רכיב זה לא נכלל בתביעות החוב שהגישו העובדים. משכך, וחרף ההלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון בעניין ע"א 10961/04  המוסד לביטוח לאומי נ' מתן גוטר ואח', תק-על 2006(3) 3565 (2006) (להלן: "עניין מתן גוטר"), לפיה יש לכלול דמי הודעה מוקדמת בגמלת הביטוח הלאומי, לא ניתן כיום לאשר רכיב זה בדיעבד. 

7. המנהל אף סבור, כי נוכח קלישות טענותיהם של העובדים, אין מקום להעביר את הדיון לבית הדין לעבודה.

דיון והכרעה

8. לפני הדיון בטענות הצדדים, יש לציין כי לא ברור מי הם העובדים המיוצגים בפועל על-ידי עו"ד גלר. כזכור, הליך זה הוגש בשם 51 עובדים. בתשובה לתגובת המנהל, בה נטען כי רוב העובדים פוטרו עובר למתן צו הפירוק, הבהיר עו"ד גלר כי 51 מהעובדים תובעים דמי-הודעה מוקדמת ו- 32 עובדים תובעים שכר עבור התקופה מיום 7/9/05 ועד יום 6/11/05. במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 15/2/07, התברר כי 21 עובדים הנמנים על רשימת המבקשים, אשר מיוצגים לכאורה על-ידי עו"ד גלר, פוטרו מעבודתם בחברות עוד בטרם ניתן צו הפירוק. כך העיד מר קוראז' בחקירתו הנגדית:

"ש. אתה צירפת לתצהיר רשימת עובדים. אני אומר לך, ברשימה אתה מדבר על שכר ברוטו אוגוסט 2005. אני אומר לך שיותר מחצי עובדים פה הפסיקו לעבוד מקודם.

ת. הגשנו סה"כ 29 איש.

ש. למשל, אני אומר לך, אקסונוב ליובוב (מס' 21) הפסיק לעבוד במרץ 2005?

ת. אמת. יש לנו רשימה ופשוט הפקידה שהיתה אצל גלר טעתה והגשנו רשימה מתוקנת של 30 איש....

ש. אתה רוצה להגיד שה-30 איש, הרשימה המצומצמת יותר, שביום הפירוק עדיין עבדו בחברה.

ת. בדיוק".

(ראו: עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מול הש' 25 עד עמ' 4 מול הש' 19, וכן ראו הצהרתו של עו"ד גלר בעמ' 4 מול הש' 22).

ואולם, רשימת העובדים המתוקנת (סומנה נ/1) לא נמצאה בין כתבי הטענות, ולדברי המנהל בשעת הדיון, מעולם לא הגיעה לידיו. כמו-כן, הוצגה במהלך הדיון הודעה בכתב שהוגשה ביום 3/1/06 על-ידי שמונה עובדים, מתוכם ארבעה מופיעים כמבקשים בבקשה הנוכחית, בתגובה לבקשה קודמת של עו"ד גלר לזמן אסיפת-נושים (ההודעה סומנה א'). בהודעה זו טענו העובדים, כי לא נתנו יפוי-כוח לעו"ד גלר להגשת הבקשה וכן לא הסמיכו את מר קוראז' לשמש כנציג וכמצהיר מטעמם. העובדים הוסיפו וטענו, כי חלק גדול של העובדים המוצגים בבקשה כמרשיו של עו"ד גלר מיוצג על-ידי עורכי-דין אחרים וחלק אחר כלל אינו רוצה להיות מיוצג על-ידו.

9. מכל מקום, לגופו של עניין, מתביעת החוב המאושרת של מר קוראז' (נספח א' לתגובת המנהל) עולה, כי אכן ניתן אישור המנהל לתשלום שכר-עבודה עד יום 7/9/2005. אם אמנם, כנטען, לא קיבלו העובדים את שכרם במסגרת גמלת המוסד לביטוח לאומי, הרי שעליהם לפנות בטרוניה למוסד, או להגיש לבית-משפט זה תובענה כנגדו בגין אי-תשלום הגמלה. אשר ליום 8/9/2005, בתגובת המנהל לבקשה וכן בבקשה לאישור פיטורי העובדים טען המנהל, כי באותו יום נותרו מרבית העובדים בביתם, והשאר נשלחו לחופשה ללא תשלום. טענה זו לא הוכחשה לגופה ולא נסתרה במסגרת תשובת העובדים לתגובת המנהל או במסגרת החקירות. על-כן, אין לי אלא לקבלה ולקבוע, כי העובדים אינם זכאים לשכר עבור יום 8/9/05.

10. תביעת העובדים לתשלום שכר עבור התקופה מיום 16/9/05 ועד יום 6/11/05 אף היא דינה להידחות. כאמור, בהחלטה מיום 30/10/05 נעתרה כבוד השופטת אלשיך לבקשת המנהל לאישור הפיטורין של עובדי החברות החל מיום 16/9/05, עקב מצבה הכלכלי של החברה ובהיעדר מלאי חומרי-גלם לייצור ומלאי מוצרים למכירה. בקשה זו של המנהל נשלחה אל עו"ד גלר ביום בו הוגשה לבית המשפט, ולפיכך, מוחזקים עורך הדין ומרשיו כמי שידעו אודותיה. אם-כן, כפי שצויין במכתב המנהל אשר צורף לבקשת העובדים, חלו פיטוריהם של העובדים למפרע מיום 16/9/2005, הוא יום הוצאתם של אחרוני העובדים לחופשה ללא תשלום. מר קוראז' אישר בחקירה חוזרת, כי במועד זה פוטרו העובדים על-פי הודעת המנהל: